באדיבות מגזין עיתון חי מבית מוטו תקשורת www.ifeel.co.il/haimag
הפעם אנחנו טסים הכי דרומה שאפשר, לעיר הדרומית ביותר על פני כדור הארץ - אושוואיה. עיר זו ממוקמת בארץ האש, ארכיפלג המחולק בין ארגנטינה לצ'ילה, מקום של קיצוניות ושל יופי עוצר נשימה.
גודלה של ארץ האש (בספרדיתFuego Tierra del) הוא כ-48 אלף קילומטרים רבועים, כמעט פי שניים מישראל, והיא למעשה ארכיפלג, אוסף של איים הנמצאים באזור הדרומי של אמריקה הדרומית. קבוצת איים זו מחולקת בין צי'לה (61% במערב) וארגנטינה (39% בצפון). את שמה העניק לה אחד ממגלי הארצות המפורסמים בעולם, פרדיננד מגלן, שהיה הראשון שניסה להקיף את העולם עם אונייה והראשון שהפליג באוקיינוס השקט (והוא זה שנתן לו את שמו). אפרופו ל"ג בעומר הממשמש ובא, בשנת 1520 עת מעברו במצר שלימים ייקרא על שמו, צפה מגלן במדורות של המקומיים על האי וכינה את האי "ארץ האש". למרות השם אפשר למצוא באזור את אחד ממקבצי הקרחונים הגדולים והמרשימים בעולם וגם מגוון בעלי חיים, שבהם פינגווינים, אריות ים, דולפינים, קורמורנים ועוד בעלי כנף מרשימים וצבעוניים.
עולם המים
כארץ איים אין זה פלא שעולם המים של ארץ האש עשיר ומגוון. אחד המינים המרשימים באזור הוא אריה ים דרום אמריקאי (Otaria flavescens) או בשמותיו האחרים אריה הים הדרומי ואריה ים פתגוני. ממדיו גדולים - משקלו עד 350 קילוגרמים ואורך גופו נושק לשלושה מטרים. דיונונים, דגים, פינגווינים, שקנאים וכלבי ים הם חלק ממזונו. אחד מבעלי החיים המופרסמים באיים המושך אחריו תיירות אקולוגית נרחבת הוא דג הטרוטה ( - (Salmonidaeדג הפורל המוכר המגיע למשקל של כ-70 קילוגרמים, שאחד משמותיו העממיים הוא Sea Run Brown Trout. למעשה מדובר בקבוצת דגים השייכת לתת-משפחה סלמוניים, השוכנים באגמים ובנהרות המצויים בארץ האש. תרבות הדיג בארכיפלג מפותחת ביותר עקב הימצאותם של דגי הפורל ברחבי האיים. קבוצה אחרת של דגים הם הדאונים, הדגים "המעופפים" (Exocoetidae). בתצפית ראשונה על דגים אלה אפשר להתבלבל לא מעט; אתה שט בסירה ופתאום מביט בדג מחוץ למים. ולא סתם מחוץ למים, דג "מעופף" למרחק של כחמישים מטרים ושוהה באוויר כמה שניות. לנציגי משפחה זו סנפיר חזה ארוך מאוד המאפשר להם לדאות. בעת הדאייה אפשר לראות את תנועת הסנפירים המקנה מראה מרשים לדג זה. בשעת הדאייה, ולא התעופה, הוא מסוגל להגיע למהירות של כ-60 קילומטרים לשעה - יכולת המאפשרת לו להימלט מטורפיו ובהם דגי טונה ודגי חרב.
מארבעה מיליון לשלושים מיליון
מחוץ למים אפשר לפגוש את אחד מהסמלים המפורסמים של אמריקה הדרומית, הגואנקו (Lama guanicoe), מין בסוג למה, השייך למשפחת הגמליים. כיום עיקר תפוצתו הוא באזור הרי האנדים באמריקה הדרומית, אבל עברה מרשים ביותר. נראה שמקור אבותיה הוא דווקא אמריקה הצפונית, אולם כיום גם אם תתאמצו ותחפשו אותן ביבשת זו, לא תפגשו אותן בטבע. זאת ועוד, חוקרי מאובנים מעריכים שאבות הלמה הם המקור לגמל המוכר באזורנו כיום (גמלי העולם הישן). נראה שאבות אלה נדדו מצד אחד מזרחה לכיוון אירופה תוך חציית מצר ברינג (בין סיביר לאלסקה) בעידן הקרח, ומצד שני נדדו לכיוון אמריקה הדרומית. כמה טורפים משוטטים על האיים בארץ האש. אחד מהם הוא Lycalopex culpaeus השייך למשפחת הכלביים, שאותו אפשר לפגוש גם בצפון צ'ילה, באקוודור ובפרו. מבחינה אקולוגית הוא דומה מאוד לשועל המצוי בארצנו, מזונו מגוון (אומניבור) וכך גם בית גידולו. אבל לא הכול ורוד - אחת הבעיות הגדולות שאיתה צריכים להתמודד היום גופי שמירת הטבע בארץ האש היא בעיית המינים הפולשים. ב-1936 הובאו ארבעה פרטים (כן, כן ארבעה פרטים בלבד) של ארנבונים (Oryctolagus cuniculus) ולאחר עשרים שנה הוערכה האוכלוסייה בכ-30 מיליון! ב- 1952 הובא מין של שועל Dusicyon griseus כדי להתמודד עם בעיית הארנבונים. הניסיון צלח? ממש לא.
דוגמה נוספת למין פולש בארץ האש היא הבונה הקנדי (Castor Canadensis) שהובא לאיים, כנראה בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת. כל המכיר את מפעלי הבנייה האדירים של הבונה יכול להבין ולדמיין את מידת ההשפעות השליליות של מין פולש זה לקבוצת האיים המיושבים הדרומיים בעולם, ואת עיקר הנטל מרגישים הצמחים ובייחוד העצים.
אטרקציות מעופפות
אוהבי מחלקת העופות שבינינו ימצאו גם הם אטרקציות בארץ האש. אחת ממשפחות העופות המוכרות באזור היא הקוליבריים (Trochilidae) או מה שהיה מוכר בעבר כיונקי הדבש. במשפחה זו נמצאים המינים הקטנים ביותר הידועים כיום במשפחה, והם דומים לצופית שלנו. במהלך האבולוציה התפתחו תכונות דומות בין המינים של הסדרות השונות, דבר שהוביל לדמיון (אבולוציה מתכנסת) בין הפרטים. אחד המינים המוכרים בארץ האש הוא Green-backed Firecrown (Sephanoides sephaniodes). מזונו מורכב, איך לא, מצוף אבל גם מתולעים ומחרקים קטנים המספקים לו את מאגר החלבונים הנדרש לגדילה.
הטוויצ'רים, אותם צפרים הרצים בהתלהבות בכל העולם כדי לערוך רשימות של מינים נדירים של עופות, יהיו חייבים לנחות לסיור בארץ האש ובסביבתה שאם לא כן, הרשימה שלהם תהיה חסרה. Austral Parakeet (Enicognathus ferrugineus), הוא התוכי הדרומי ביותר המוכר כיום. גודלו כ-35 סנטימטרים ובתי הגידול שבהם הוא נמצא מגוונים מאוד - יערות, שיחים, בתות ואזורים חקלאיים. גם בטווח הגבהים הוא אינו בררן, ואפשר למצוא אותו בין גובה פני הים ועד גבהים של כ-2,000 מטרים מעליו.
עוד בעלי כנף שאפשר לפגוש בארץ האש הם מינים שונים של סדרת היסעוראים, ובהם אלבטרוסים כמו האלבטרוס האנטיפודי (Diomedea antipodensis), מינים שונים של פינגווינים כמו הפינגוון הקיסרי Aptenodytes forsteri)), שחפים וברווזים. הפופולרי שבין דורסי היום בכל יבשת אמריקה הוא קתרטס תרנגולי (Cathartes aura), אחד מנציגי משפחת הקונדוריים ((Cathartidae המכונים גם נשרי העולם החדש. אורך גופו כ-80 סנטימטרים, מוטת כנפיו כ-180 סנטימטרים ומשקלו כשני קילוגרמים. בדומה לשאר המינים במשפחה, ובשונה מרוב העופות, הוא בעל חוש ריח מפותח יחסית. ראשו קירח ופניו בצבע אדום בעלי מקור בצבע צהוב, ושאר גופו מכוסה בנוצות שחורות. מבט מקרוב על פניו מזכיר ראש של תרנגול הודו, למעט אותו "גידול" המשתפל מעל המקור.
אמנם, במעבר בין אזורי השליטה של צ'ילה ושל ארגנטינה בארץ האש עליכם להחתים דרכון, אך אל תיתנו לבירוקרטיה זו למנוע את הביקור בארכיפלג מרשים זה. הוא מציע מגוון בעלי החיים, עולם הצומח באזור עשיר ותנאי האקלים נוחים יחסית. באזור המערבי אמנם יורדים כ-4,500 מילימטרים של גשם בשנה אבל בחלק המזרחי יורדים הרבה פחות משקעים. גם פסגות הרים עם כיפות שלג וביניהם אגמים יפים הם חלק בלתי נפרד מהנוף וכל מבקר ימצא גם אותם בשפע.
|