הכתבה מתוך עיתון חי - המגזין הישראלי לבעלי חיים
(www.mypet.co.il)


חורף, הנה בא כבר החורף

חורף, הנה בא כבר החורף לארצנו. קצת קר וקצת גשום. קצת בוץ וקצת רוח. הכל במידה וללא תנאים סביבתיים קיצוניים. חורף לייט, חורף מתון וידידותי לסביבה. אבל אל לנו לקחת את תנאי החורף בארצנו כדוגמה לחורף אמיתי. חורף אמיתי הוא חורף המערים קשיים ומכשולים קיצוניים על היצורים החיים בו. חורף בו תנאי הסביבה הופכים לקיצוניים, תנאים בהם הטמפרטורות צונחות לאל מתחת לאפס לאורך שבועות ואפילו חודשים. חורף בו האדמה קופאת ומכוסה בשבכת שלג עבה שאינו מפשיר אף הוא במשך שבועות וחודשים. חורף, בו כל היצורים החיים (בעלי החיים והצמחים) חייבים להתאים עצמם לתנאיו, שאם לא כן, לא יוכלו הם לשרוד. טמפרטורות מאוד נמוכות, מחסור במזון, דרישות אנרגטיות גבוהות לחימום עצמי ועוד הם חלק מהתנאים שאיתם צריכים היצורים החיים להתמודד עם בוא החורף. יצורים אשר לא פיתחו במהלך האבולוציה מנגנונים המאפשרים להם להתמודד עם תנאים אלו לא יוכלו לשרוד את עונת החורף.

במהלך האבולוציה התפתחו שני מנגנונים עיקריים להתמודדות עם תנאי הסביבה הקיצוניים של החורף. מגנון הראשון מבוסס על מניעה. קבוצה גדולה של יצורים חיים פשוט נמנעת מלהתמודד עם תנאי הסביבה הקשים השוררים בחורף, ונכנסת לתרדמת חורף (היברנציה) עמוקה עד בוא האביב. בתקופת תרדמת החורף קיים מצב של הורדת קצב חילוף החומרים ועימו יורדת טמפרטורת חום הגוף של בעל החיים. קצב פעילותו של הלב יורדת, לחץ הדם יורד והדם נאגר בטחול. מספר הנשימות לדקה יורד פעילותו של המוח, החושים והעצבים איטית. דוגמה לבעלי חיים הנכנסים למצב של תרדמת חורף הם עטלפים, קיפודים, נמנמנים, סנאים ועוד. לא רק בעלי חיים נכנסים לתרדמת חורף. גם מגוון רחב של צמחים מתכוננים לקראת תרדמת החורף. עם בוא הסתיו, חלים שינויים באורך היום הגורמים לעצים להשיר את עליהם, להאט את קצב חילוף החומרים ולהתכונן לתרדמת החורף. עם בוא האביב והשינויים הסביבתיים מתעוררים מחדש הצמחים מתרדמת החורף וחוזרים לפעילות מלאה.

קיימת קבוצה גדולה אחרת של יצורים חיים אשר גם הם נמנעים מלהתמודד עם תנאי הסביבה הקיצוניים של החורף ואינם נכנסים לתרדמת חורף. קבוצה זו של אורגניזמים פשוט עוזבים את מעונות החורף ונודדים לבתי גידול בהם התנאים הסביבתיים נוחים יותר. אם בואו של האביב חוזרים אותם אורגניזמים לבית הגידול אותו נטשו עקב תנאי מזג האוויר הסביבתיים הקשים. המשותף לכל המינים הללו היא יכולת התנועה. בקבוצה זו ניתן למצוא נציגים של מחלקת העופות, נציגים של מחלקת היונקים, נציגים מעופפים של מחלקת החרקים ועוד. הסיבות לנדידה הגדולה מאזורי הקרה והשלג לאזורים בהם תנאי הסביבה נוחים יותר, שונות. נציגי מחלקת החרקים אינם יכולים לשמור על טמפרטורת חום קבועה ותלויים בטמפרטורת הסביבה. לכן, טמפרטורת סביבה נמוכה מקשה על פעילותם ועליהם לנדוד לאזורים בהם טמפרטורת הסביבה תאפשר להם להמשיך ולקיים את מחזור החיים היומי והעונתי, שאם לא כן הם יקפאו למוות. בניגוד, גם העופות וגם היונקים, שייכים לקבוצת אורגניזמים להם היכולת לשמור על טמפרטורת חום קבועה (פחות או יותר) ללא קשר לתנאי הסביבה גם אם הטמפרטורות הסביבתיות נמוכות מאוד בחורף (או גבוהות מאוד בקיץ). מינים אלו אינם נודדים בגלל שקר להם, להם קיימים מנגנונים להתמודד עם תנאי הסביבה הקיצוניים (פירוט בהמשך). מינים השייכים למחלקת העופות ומחלקת היונקים הנודדים מאזורי הקרה, עושים זאת בעקבות המחסור במזון. ברוב המקרים המינים הנודדים ניזונים ממזון אשר נעלם בעונת החורף מבתי הגידול. ללא נדידתם מארצות הקור (עקב המחזור במזון) יגוועו מינים אלו למוות.

מנגנון שני להתמודדות עם תנאי הסביבה כולל בתוכו שימוש ב"עזרים" שונים אשר יאפשרו לאורגניזמים להתמודד עם התנאים הסביבתיים. מכרסמים שונים פיתחו מערכת "עזרים" אקטיביים - חימום הגוף בצורה אקטיבית על יד פעילות שרירים, רעד שרירים וייצור חום שלא על ידי שרירים. דרך אחרת להתמודד עם תנאי הסביבה היא באמצעות "עזרים" פסיביים. לעופות יש אולי את אחד הפתרונות האולטימטיביים לשמירה על טמפרטורת חום – הנוצות. גם ליונקים (למעט האדם) קיים פתרון לא רע בכלל – הפרווה או שכבות שומן עבות. גם הנוצות גם הפרווה וגם השומן מאפשרים את בידודם של האורגניזמים מסביבתם הקרה (או החמה). כמובן שיתכן מצב של שילוב בין שכבת פרווה עבה לשכבה עבה של שומן (הדוב הלבן), או ביו שכבת נוצות עבה לשכבת שומן עבה (פינגווינים) או בין שכבת פרווה קצרה וסמיכה לשכבת שומן עבה מאוד (כלבי ים). לדוגמה, נמצא שאצל איילי צפון כל סנטימטר רבוע בפרוותם הסמיכה מכיל כ 2,000 שערות בעלות מבנה חלול המבודדות מפני הסביבה הקרה ושומרות על חום גופו של האייל.

למרות שהחורף הישראלי אינו קיצוני, גם אצל בעלי החיים בארצנו קיים מצב של "הכן רכבך לחורף" או יותר מדויק "הכן פרוותך לחורף". מי שיצא לטיול ברחבי המדבר במהלך חודש אוקטובר ונובמבר יכל לפגוש לדוגמה את היעלים, את הגמלים ועוד יונקים אחרים (גדולים כקטנים) בתקופת "הכן פרוותך לחורף" – תקופת חילוף הפרוות. בעונה זו (סוף קיץ ותחילת סתיו) מכסה פרוות קיץ דלילה ובהירה את גופם של היונקים המתחלפת עם פרווה כהה וצפופה כהכנה לחורף. עם בוא האביב תשתנה פרוותם של היעלים הגמלים ויונקים אחרים ותהפוך שוב לדלילה ובהירה כהתאמה לתנאי הסביבה המשתנים. בהתאמתם לתנאי הסביבה, סידור והחלפת "בגדי קיץ" ב"בגדי חורף" אין שונים היצורים החיים מאיתנו האדם. גם אנו פיתחנו מנגנונים "אקטיביים" להתמודד עם תנאי הסביבה המשתנים המאפשרים לנו פעילות רצופה לאורך השנה ללא התחשבות בתנאי הסביבה, לדוגמה, שמיכת הפוך החמה. יתכן ויש בנינו שחולמים על "שנת חורף" ארוכה וחמה לאורך כל החורף גם אצלנו בני האדם, אבל זה אולי בגלגול הבא...