הכתבה מתוך עיתון חי - המגזין הישראלי לבעלי חיים
(www.mypet.co.il)

הנוצות, כסות העופות, הם מבנה ייחודי לנציגי מחלקת העופות. לכל העופות יש נוצות וכל מי שיש לו נוצה הוא עוף. על פי המדענים, מקור הנוצות הוא ככל הנראה בהתפתחות קשקשים של דינוזאורים או זוחלים קדומים. היצור הקדום בו נמצאו נוצות תעופה קיבל את השם ארכיאופטריקס שכנראה היה זוחל בעל יכולת תעופה ברמה נמוכה. פירוש שם זה מיוונית הוא ארכי – עתיק, וטריקס – נוצות או כנף. בגרמנית הוא נקרא 'Urvogel' שפירושו 'הציפור המקורית', 'הציפור הקדמונית' או 'הציפור הראשונה'. יצור קדמון זה חי בתקופת היורה, לפני כ- 145 מיליון שנים, ורק בשנת 1861 נמצא לוח אבן הגיר בבוואריה שגרמניה עם הדפס של אותו יצור קדמון.

כמו כל דברבצה"ל גם הנוצה מתחלקת לשלושה חלקים. החלק בו קצהו נמצא בתוך גוף העוף ונקרא קולמוס (אותו חלק בו כתבו בעבר). החלק החיצוני לגוף העוף מורכב בדרך כלל משני חלקים. הציר המרכזי נקרא ניצב. משני צידי הניצב קיים הדגל. הדגל בנוי מסעיפים, סעיפי משנה וקרסים המקנים לו את צורתו השלמה. למרות משקלן המועט של הנוצה הבודדת, סך משקלן של הנוצות יכול להגיע לכדי שיעור כפול ממשקל שלד העוף. לדוגמה, עיטם לבן הראש עטוף בכ- 700 גרם נוצות בעוד משקל עצמותיו רק כ- 300 גרם.

ישנם כמה סוגי נוצות להן תפקידים שונים בכללם בידוד, חימום, הגנה ותצוגה אולם עיקר תפקידן הוא בתעופה. נוצות התעופה, או נוצות המתאר, הן נוצות חזקות וגמישות המקנות לעוף את המבנה האווירודינמי, ומשמשות לתעופה. מספרם משתנה בין המינים השונים - לקוליברי לדוגמה יש רק כ-940 נוצות תעופה בעוד שלברבור הטונדה יש יותר מ- 25,000 נוצות תעופה.

במהלך שנות המחקר נמצאו יצורים קדומים יותר מהארכיאופטריקס להם תכונות המקרבות אותם למחלקת הזוחלים, ואשר גם להם נוצות. נוצותיהם, או המבנים דמויי הנוצות, חסרו את המבנה המיוחד של נוצות התעופה - מבנה אסימטרי שכה חיוני לתעופה ושנמצא גם אצל הארכיאופטריקס. אז למה שימשו אותן נוצות ביצורים הקדומים אם לא לתעופה? ככל הנראה, וכך על פי מדענים, עיקר התפקיד של הנוצות הראשוניות היה חימום ובידוד גוף היצור מסביבתו. יתרונם האבולוציוני של יצורים אלו בעלי נוצות הדומות לפלומה היה באפשרות לבודד את גופם מהסביבה - דבר אשר כנראה אפשר התאמה טובה יותר לסביבה ויכולת השרדות טובה יותר.

ישנם מיבנים שונים ומיוחדים של נוצות המשמשים בעלי כנף במצבים שונים. לדוגמה ל'סוכני החרש' - דורסי הלילה, מבנה נוצות מיוחד בקצה הכנף המאפשר תעופה שקטה. בקצה הכף יש לדורסי הלילה נוצה הנקראת נוצת מסרק. נוצה זו היא למעשה נוצת מתאר עליה התפתח מבנה מיוחד דמוי מסרק המאפשר את זרימת האוויר בצורה שקטה יותר לאורך הכנף. הפחתת רעש המעוף כתוצאה מנוכחות נוצות מסרק אלו מאפשרות לדורסי הלילה להגיע בשקט ליעדם ולצוד מזון בשעות הלילה.

סוג מיוחד נוסף של נוצות הם נוצות האיבוק הרלוונטיות בארצנו בעיקר לימים גשומים אלה. בניגוד לשאר הנוצות אשר מתחלפות לאורך חייו של העוף, נוצות האיבוק גדלות כל החיים עם העופות ואין הן מתחלפות כלל. ייחודם של נוצות אלו הוא ביכולת התפוררותן לאבק דק מאוד. גרגירי האבק הדקים מתפזרים על גבי הנוצות ומאפשרים אטימה של הנוצות מפני חדירת מים. לנוצות האיבוק חשיבות רבה בעיקר במינים להם אין בלוטות שומן הממלאות בדיוק את אותו התפקיד של נוצות האיבוק.

למגוון רחב של מינים יש זיפים שהם למעשה גלגול של נוצה. לזיפים תפקידים רבים, חשובים ומשתנים בין המינים השונים. אצל כמה מהם כדוגמת החטפיות והתחמסים משמשים הזיפים כמלוכדת חרקים. בעזרת הזיפים, הממוקמים בסמוך למקור מצליחים מינים אלה להגדיל את סיכויי הצלחת לכידת המזון. במינים אחרים כדוגמת העפרונים משמשים הזיפים כמסנני אבק סביב לנחיריים, ואצל היענים למשל הזיפים ממוקמים סביב העיניים ויוצרים אשליה של עפעפיים.

סט בגדים

מלבד נוצות האיבוק שאר הנוצות מתחלפות לאורך חייהם של העופות. נוצה שנשרה מעודדת את צמיחתה של נוצה חדשה, ומועד ההחלפה ומספר ההחלפות של נוצות בשנה משתנה. עם זאת אצל הבוגרים קיים חילוף נוצות בעיקר בסוף עונת הקינון, ואצל מינים להם מופע בין עונת הקינון לתקופת החריפה (מחוץ לעונת הקינון) קיים חילוף נוסף לפני עונת החיזור. בחילוף זה מתחלפות רוב נוצות הגוף, למעט נוצות המתאר, דבר המאפשר הגעה לעונת הקינון עם 'סט בגדים' חדש ומרשים השונה מהסט העממי בו מתהדרים העופות מחוץ לעונת הקינון.

צבעם של הנוצות מורכב מפיגמנטים (צבענים) המופרשים על ידי העופות לנוצות ומצבע פיסיקלי המבוסס על מבנה הנוצה. בעוד הפיגמנטים אחראים על הגוונים השחורים, חומים, צהובים, כתומים ואדומים, הרי הצבעים הפיסיקליים מקנים את הצבעים המתכתיים הכוללים את הכחול, הירוק והסגול, כדוגמת נוצות הצופית. ישנם עופות שמנצלים את ססגוניות הנוצות למשוך נקבות בעונת החיזור. הטווס לדוגמה נוהג לפרוש את נוצותיו בעונת הרבייה כדי למשוך את עיני הנקבות וכדי להרתיע זכרים אחרים. חשיבות נוספת שיש לצבע הנוצה הוא בהסוואה – לדורסי הלילה למשל צבעי הסוואה של נוצותיהם המונעים מאויביהם לזהות אותם בשעות פעילותם הלילית.

לא עומדים בפיתוי

כמובן שגם פה לא יכול האדם לעמוד מנגד אל מול היופי והיתרון של יצורים אחרים בטבע. לפיכך גם במקרה זה הוא ניצל ועדיין מנצל את אחת מיצירות המופת של הטבע – הנוצה. אחד השימושים היותר פופולריים שנעשה בנוצות בא לידי ביטוי בעיקר בימי החורף - שמיכת הפוך, המורכבת מנוצות פלומה אמיתיות, בדרך כלל של אווזים. במנגנון חימום טבעי זה משתמשים גם טיילים המעדיפים שקי שינה מפוך אמיתי, גם בגלל משקלם הנמוך, והוא משמש גם במוצרי ביגוד שונים.

לשמחתינו, ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה לנו להעתיק את תכונותיה של נוצת הפלומה ולייצר את שמיכת הפוך הסינטטי, העשויה ממילוי הולופייבר (סיבי פוליאסטר חלולים) המצופים סיליקון. החלל בתוך הסיבים, בדומה לחלל בין נוצות הפלומה, מאפשר בידוד וכליאת חום הגוף בתוך הסיב עצמו חוץ מהחום שנכלא בין הסיבים, בדומה לנוצות. ציפוי הסיליקון על הסיבים מאפשר את רכות השמיכה, או גמישות הנוצות, ועמידות הנפח לאורך שנים.

התפתחות משנית נוספת של הנוצות הוא שימושן למטרות תקשורת ופרסום. יופיין של הנוצות גרם ללא מעט סבל ולמוות של מינים שונים שניצודו וניצודים גם כיום למטרות סחר בנוצות. כבר ב-1889 הוקמה בבריטניה החברה הממלכתית לשמירה על עופות ששמה לה למטרה להפסיק את ציד העופות למטרות סחר בנוצות קישוט ולהוריד את לונדון מגדולתה כמרכז העולמי לסחר בנוצות. כעשור לאחר הקמתה נחלה האגודה הצלחה ראשונה משמעותית עת הוציאה המלכה ויקטוריה צו האוסר על שימוש בנוצות בצבא. למרות מגבלות הסחר והחוקים הבינלאומיים המנסים להפסיק את ציד העופות לשם לקיחת נוצות בכלל ונוצות קישוט פרט, עד היום שבטים שונים ברחבי העולם צדים עופות ומשתמשים בנוצותיהם לקישוט וגם לאמנות טפלות כדוגמת הגברת כוח הגברא... עם כל זאת, כל ניסיונות האדם החושב לגנוב רעיונות ולפגוע בדרך ביצורים כדוגמת העופת לא יאפשרו לו להתהדר בנוצות לא לו...