בפרויקט הנוכחי נבחנו סוגיות התנהגותיות כפי שבאות לידי ביטוי בבז האדום (Falco naumanni).

חלקו הראשון של הפרויקט בוחן את השימוש באסטרטגית Win-Stay, Lose-Shift (WSLS) לצורך בחירת אתר קינון (קן ומושבה). השערתי הייתה כי הבזים האדומים משתמשים בהצלחה הרבייתית בעונה הקודמת כסמן לאיכות אתר הקינון, ומקבלים על פיו החלטות בדבר בחירת האתר בעונה הבאה. במידה וקיים שימוש באסטרטגיית WSLS על פי סמן זה, הרי שהבזים יחזרו לאתר בו הצליחו להעמיד צאצאים בעונה הקודמת (Win-Stay), ויעזבו אתר בו נכשלו (Lose-Shift). לצורך בחינת קיום אסטרטגיית WSLS, השתמשתי בנתונים של חמשת השנים האחרונות ממושבות הבזים האדומים בירושלים. קיום אסטרטגית WSLS נבחן הן לפי פרט (מעקב אחרי הקן והמושבה בהם קינן פרט מסוים לאורך השנים), והן לפי קן (מעקב אחרי קן מסוים לאורך השנים, האם אוכלס ע"י פרטים כלשהם). נמצא כי הבזים האדומים מקיימים WSLS מעל המצופה אקראית. הדבר התקבל וגם לפי פרט (פרט חוזר יותר למקום בו הצליח בעונה הקודמת ועוזב מקום בו נכשל), וגם לפי קן (קינים בהם הייתה הצלחה של פרטים כלשהם בעונה הקודמת מאוכלסים בשנית יותר מקינים בהם היה כשלון). מהתוצאות ניתן להסיק כי אחד הגורמים המשפיעים על בחירת אתר קינון הוא ההצלחה הרבייתית בעונה הקודמת, וזאת ע"י שימוש באסטרטגיית WSLS. לשימוש באסטרטגיה זו יש ככל הנראה שני מרכיבים: בחירת אתר קינון עפ"י הצלחתו של הפרט בעונה בקודמת (כפי שהתקבל מהבחינה לפי פרט), ובחירת אתר קינון עפ"י הצלחתם הרבייתית של אחרים (כפי שהתקבל מהבחינה לפי קן). לצורך הסקת מסקנות חד משמעיות לגבי מידת השימוש באסטרטגיית WSLS יחסית לגורמים אחרים, יש צורך בניסוים מבוקרים, בהם תבוצע מניפולציה של ההצלחה הרבייתית.

חלקו השני של הפרויקט בוחן את היחסים בין בני הזוג ואסטרטגית הרבייה בבז האדום, שנחשב למין למונוגמי. מחקרים מראים כי מיני עופות רבים שנחשבו למונוגמים מקיימים, למעשה, אסטרטגיות זיווג מעורבות. אסטרטגיות כאלו כוללות לעיתים הזדווגויות מחוץ לקשר המונוגמי (EPC- Extra Pair Copulation). על מנת לבחון סוגיה זו ביצעתי תצפיות שטח במושבת בזים אדומים, תוך מעקב אחרי פעילות הפרטים במושבה. לא נצפה במהלך עונת הקינון אף אירוע של EPC, אך אין הדבר מעיד שאירוע כזה לא התרחש. בעבודה נבחנת תופעת החריגה מהקשר המונוגמי, תוך ניתוח אירועים התנהגותיים שנצפו במושבה.