כיום, ידוע שכ –13% מכלל העופות מקננים במושבות (Siegel-Causey & Kharitonov, 1990). גודל המושבות משתנה בהתאם למינים השונים ויכול לנוע ממושבות קטנות בעלות מספר זוגות בלבד ועד למושבות גדולות הכוללות אלפי זוגות החיים בקרבה זה לזה. שני היתרונות הבולטים של עופות החיים במושבות קינון הם מעבר אינפורמציה בין הפרטים על מקורות מזון והקטנת סיכויי הטריפה

(Danchin & Wagner, 1997). הבז האדום (Falco naumanni) הוא מין נודד אשר מקנן במושבות הממוקמות לעיתים בתוך יישובי האדם (פז, 1986). מחקר זה ניסה למצוא את הגורמים המשפיעים על עיתוי תפיסת הקינים על ידי הבז האדום בשתי מושבות קינון השונות בגודלן, הממוקמות בירושלים.

גורמים רבים כגון: גודל המושבה, תנאי מזג האויר, תחרות בין מינית או תחרות תוך מינית יכולים להשפיע על עיתוי תפיסת הקינים על ידי הבז האדום. המחקר התבסס על נתוני תצפית משנת 2002 ושנת 2003.

תוצאות המחקר הראו כי בשנת 2002 תאריך התפיסה הממוצע מוקדם ב- 10.5 ימים מתאריך התפיסה הממוצע בשנת 2003, באופן מובהק (P= 0.0017). בשנים 2002 ו 2003 קבוצת הקינים המועדפים (הקינים שנתפסו במהלך שתי השנים) נתפסה ראשונה באופן מובהק (P= 0.0324), אך ללא סדר מסוים.

בנוסף, לא נראתה מגמה ברורה לגבי סדר תפיסת המושבות ונראה כי לגודל המושבה אין השפעה על עיתוי תפיסת הקינים.