במחקר זה בדקתי את מגמת פיזורם המרחבי של הבזים האדומים (Falco naumanni) כחלק מהמאמץ לשימור והצלת אוכלוסיית הבזים בישובי אלונה ורמת מנשה.

במהלך השנים 2004-1994 טובעו במושבות הבזים האדומים באלונה כ160 בזים אדומים בעזרת טבעות המאפשרות זיהוי אינדיווידואלי, בנוסף שוחררו עוד 130 בזים אדומים מטובעים מכלובי אקלום בנחל מערות וברמת הנדיב. בעונות הקינון 2004, 2005 צפיתי בבזים האדומים במושבות אלונה ורמת מנשה ובדקתי מהם העדפות הפיזור של הבזים המסומנים במושבות השונות. הפרמטרים שבדקתי היו הזוויג, גיל הבז, גודל מושבת המקור, גודל מושבת הפיזור והמרחק בין המושבות. כמו כן בדקתי את מגמת הפיזור של הבזים ששוחררו מכלובי האקלום. מצאתי שלזוויג אין השפעה על העדפות הפיזור של הבזים, בזים צעירים (בני שנה) פילופטרים יותר מבזים בוגרים והמרחק בין המושבות משפיע על מידת הפיזור. כמו כן מצאתי מגמות (לא מובהקות) המצביעות על כך שבזים אדומים נאמנים יותר למושבת המקור ככל שהיא גדולה יותר, ומעדיפים להתפזר למושבות הגדולות יותר שנמצאות בסביבתם.