במחקר זה נבדק האם מספר הביצים בתטולה של זוג בז אדום הוא קבוע או שהוא נקבע על ידי ההורים על פי גורמים חיצוניים. נמצא שהייתה הצלחת קינון גדולה יותר להורים עם פחות גוזלים בקן. דבר זה מחזק את ההשערה שמספר הביצים בתטולה קבוע ולא נקבע על ידי ההורים לפני כל תטולה.

כמו כן נבדק האם אחוזי הפריחה הנמוכים יחסית לגודל התטולה הם כתוצאה מגורמים סביבתיים או גורמים אבולוציוניים. הועלו שלוש השערות לגבי הסיבה להבדל בין גודל התטולה לבין אחוזי הפריחה. ההשערה של ביטוח ביצים, לפיה ההורים מטילים יותר ביצים למקרה שחלקן לא תבקענה, לא מקבלת תמיכה כיוון שמספר הגוזלים שפרחו מקיני הביקורת נמוך בהרבה ממספר הביצים שבקעו. נשארו שתי השערות לגבי הסיבה לאחוזי פריחה נמוכים. השערה של גורמים סביבתיים, וההשערה של בחירת צאצאים. תדירויות ההאכלה הגבוהות יותר בשבועות הראשונים לחיי הגוזלים בקיני הביקורת מחזקות את ההשערה הסביבתית, לפיה הסיבה לאחוזי פריחה נמוכים מהקן תלויה בתנאי הסביבה. אם ההורים היו מחליטים לא לטפל בגוזלים החלשים, כפי שטוענת ההשערה של בחירת צאצאים, לא סביר שההורים בקיני הביקורת היו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בהבאת מזון במשך שבועיים, ואחר כך מחליטים לא לטפל בכל כך הרבה מהגוזלים ונותנים לרובם למות.

נראה שגודל התטולה אצל זוג הורים הוא קבוע, ומה שמגביל את אחוז הפריחה אלו גורמים סביבתיים.