הניסוי נועד לבדוק האם מחסור במזון הוא הגורם להצלחת הקינון הנמוכה של הבז האדום בירושלים, יחסית לאזורים כפריים כמו אלונה. השאלה נבדקה ע"י הוספת מזון לשני קני ניסוי והשוואת הצלחת הקינון בהם לשני קני ביקורת, שלא טופלו. אחוזי הפריחה הגבוהים בקני הניסוי לעומת אחוזי הפריחה הנמוכים בקני הביקורת מעידים על העזרה של המזון שהוסף לקנים. ניתן להניח מתוצאות ניסוי זה (אם כי לא באופן מובהק, בשל המדגם הקטן), כי מחסור במזון הוא אחד הגורמים, ואולי העיקרי, להצלחת הקינון הנמוכה של הבז האדום בירושלים.

נראה כי אחד הגורמים למחסור במזון בירושלים הוא המרחק בין אתרי הצייד לאתרי הקינון. אתרי הצייד העיקריים של הבז האדום בירושלים הם מדשאות גן הוורדים ע"ש ווהאל, קמפוס הר הצופים, טיילת ארמון הנציב, גן סאקר, בריכת הסולטאן, קמפוס גבעת רם וספר המדבר. לפני בקיעת הגוזלים צדים הבזים באזור ספר המדבר מחוץ לירושלים, במרחק של כ – 13 ק"מ מאתרי הקינון. בתקופה זו נצפו הבזים באתרי הקינון רק בבקר ובערב, ובכל שאר שעות היום נצפו באתרי הצייד המרוחקים. מרגע בקיעת הגוזלים ולכל אורך תקופת הטיפול בהם, עסוקים הבזים באספקת מזון לגוזלים מעבר למזון הנדרש להם עצמם. לכן, במהלך עונת הקינון הבזים עוברים לצוד במדשאות העיר, בקרבת אתרי הקינון. ממחקרה של שולמן בירושלים עולה ההנחה כי רק חלק מהבזים צדים במדשאות בירושלים, שלא יכולות לספק מזון לכל הבזים המקננים בירושלים, ואילו יתר הבזים צדים בספר המדבר. הבזים נוהגים לתפוס פריט מזון אחד במקורם ולשוב איתו אל הקן. זמן תעופת בז למרחק של 2.25 ק"מ הוא כ – 4 דקות. מכאן שזמן התעופה הנדרש לבז על מנת להגיע מאתרי הקינון בירושלים לאזור ספר המדבר וחזרה, הוא כחצי שעה! זמן זה ועוד הזמן הנדרש עד ללכידת הטרף הוא פרק זמן ארוך מאד ומגביל את כמות המזון שניתן לספק לגוזלים בקן (שולמן 2001).

הפרויקט הנוכחי העלה שאלות נוספות בלתי פתורות, שמומלץ לנסות לענות עליהן במחקר מעמיק ורחב יותר:

א. כיצד עזרה הוספת המזון בקנים ולמי. ישנן מספר אפשרויות:

1. ההורים האכילו את הגוזלים במזון המוסף וכך עלתה שרידות הגוזלים.
2. ההורים האכילו את הגוזלים במזון המוסף וכך עלתה גם שרידות הגוזלים וגם שרידות ההורים, שיכלו לפנות זמן למנוחה, להגנה על הקן ולאכילה בעצמם.
3. המזון המוסף נאכל ע"י ההורים. כך עלתה שרידות ההורים והם הצליחו לשמור על רמת פעילות קבועה לאורך עונת הקינון. (אפשרות זו פחות סבירה מאחר ואין לבזים בעיה במציאת מזון, אלא במרחק אתרי הצייד מהקן, דבר שמגביל את הבזים במספר הפעמים שהם יכולים לעוף בין אתרי הצייד לאתרי הקינון, גם אם המזון באתרי הצייד מצוי בשפע.)

ב. עד כמה גדולה מצוקת המחסור במזון של הבז האדום בירושלים, ומהי כמות המזון הנדרשת להשוואת הצלחת הקינון של הבז האדום בירושלים לזו שבאלונה. חשוב לציין שהוספה כמות קטנה של מזון לקני הניסוי, יחסית לכמות המזון שצורך כל גוזל, בעיקר בשבוע השני והשלישי לחייו. תרומה כה גדולה להצלחת הקינון ע"י הוספת כמות קטנה של מזון מעידה על המצב הקשה של מחסור במזון בו נמצאו הזוגות המקננים. במידה ויערך ניסוי נוסף על מספר רב יותר של קנים, ניתן להוסיף כמויות שונות של מזון: מחצי עכבר עד שני עכברים לגוזל כדי לאמוד את רמת המצוקה של אוכלוסית הבז האדום בירושלים עקב מחסור במזון.

הניסוי נערך על מדגם קטן של קנים ולכן לא ניתן לומר חד משמעית שהמחסור במזון בירושלים הוא הגורם להצלחת הפריחה הנמוכה של בז האדום המקנן בה. רצוי לערוך מחקר מעמיק בנושא, על מדגם קנים גדול יותר. למחקר כזה חשיבות רבה מבחינת שמירת טבע ושמירה על שטחים פתוחים בירושלים המשמשים כשטחי צייד של הבז האדום.