הכתבה מתוך עיתון חי - המגזין הישראלי לבעלי חיים
                                             (www.mypet.co.il)

אין שבוע שהן לא בכותרות, אפילו אצלנו. אין מדינה שלא מדברים עליהן, הן מקבלות הזמנה לאין ספור אירועים, אין ספור פרסומים כבר נכתבו עליהן, והכל בגלל מספר מעלות קטן שאין מדען שמוכן לקבוע בודאות בכמה מעלות מדובר. בכמה מעלות, מתחמם כדור הארץ שלנו. האם בשלוש, ארבע, חמש, אולי חמש וחצי? אין לאיש מושג באמת. אבל כולם, אבל כולם מסכימים שהכיוון הכללי הוא כלפי מעלה, כלפי התחממות כדור הארץ.

הגברת המודעות בנושא התחממות כדור הארץ חשפה ויכוח סוער המתרחש בעולם המדע. "שני מדענים בחדר אחד יגבשו לפחות שלוש תיאוריות שונות" כך גם חלוקות הדעות בנושא ההתחממות הגלובלית. ויכוחים, מחלוקות, פולמוסמים, נתונים, מאמרים ומה לא "במלחמת העולמות" בין אסכולות שונות הדנות בהתחממות הגלובלית שאינם יורדים מסדר היום הציבורי אפילו כאמור בישראל (ראו את לוח השידורים של ערוץ 10 ב 7.7.07....)

אסכולה ראשונה טוענת שאין לאדם כל השפעה על תהליכי ההתחממות העולמיים וכל ההתחממות (שבכלל לא בטוח שאכן מתרחשת..) היא תולדה של שינויים טבעיים החלים בעולם. אסכולה שניה טוענת, שיתכן וישנם תהליכים טבעיים הגורמים להתחממות, אבל פעילותו של האדם, תורמת רבות להאצת התהליך. בשורה התחתונה, איך שלא הופכים את המטבע, שתי האסכולות מסכימות שמתרחשים שינויים על פני כדור הארץ. ולכן, חלה העלינו החובה ללמוד את השפעות השינויים הללו על חיינו ולנסות ולהתגונן.

כיום, מרכז התעניינות בהשפעות התחממות הגלובלית היא בעיקרה בהשפעה ההתחממות על האדם. פחות מים, יותר מדבר, יותר אסונות טבע, יותר מחלות, יותר מאבקים פוליטיים ועוד. אבל, האדם הוא אינו בעל החיים היחיד על פני כדור הארץ. אמנם האדם הוא מין חשוב על פני כדור הארץ, וגם אם האדם יהיה חשוב ככל שיהיה, קיימים עוד מיני בעלי חיים נוספים על פני הכדור. על פי הערכות זעירות, על פני כדור הארץ מתקיימים עוד למעלה ממיליון וחצי מינים אחרים, שלמעלה ממחציתם הם בעלי חיים. מה יקרה למינים אלו כתוצאה מההתחממות הגלובלית של כדור הארץ? הן גם להם צריך לדאוג? אז התשובה הראשונה והפשטנית ביותר - חלקם פשוט יכחדו. מינים חסרי התאמות לשינויים החלים על פני כדור הארץ יכחדו, כפי שקרה בחמישה אירועי הכחדה גדולים בעבר על פני כדור הארץ.

הכחדת מינים שאינם יכולים להתמודד עם השינויים האקלימיים לא תתרחש, כנראה, מהיום למחר במונחים שלנו, במונחים של המין האנושי, אלא תמשך מספר שנים אשר בסופו של התהליך, מינים אלו יכחדו. מי נמצא בראש סולם הסכנות? ראשית, כל המינים אשר חיים באזורי הקרחונים, בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי. צמצום שטח הקרחונים והפשרתם פוגעת באזורי המחייה של מינים אלו. לדוגמה, כל דובי הקוטב, יאלצו לאתר לעצמם אזורי מחיה חדשים בהם הטמפרטורות גבוהות יחסית לאזורי המחייה בקטבים. לא רק בגלל אובדן בית הגידול יכחדו דובי הקוטב, אלא גם בגלל חוסר התאמתם לתנאים החדשים, לתנאים החמים. ניסיתם פעם ללכת עם בגדי החורף בקיץ? ללכת עם מעיל, ככפות, צעיף וגטקס בחמסינים של יולי אוגוסט? לכן, הערכות מדברות, שדובי הקוטב לא יצליחו לשרוד את שינויי האקלים ולכן יכחדו.

אבל לא רק בקטבים יפגעו המינים. גם בישראל יפגעו מינים, ולא רק בישראל. כל נציגי מחלקת הדו חיים נמצאים בסכנה עקב ההתחממות והתייבשות מקווה המים הזמניים יצורים אלו אשר תלויים בצורה מוחלטת בהימצאות מקווה מים לשם השלמת מחזור חייהם, כנראה לא יצליחו לשרוד את ההתחממות העולמית. תופעה זו לא תפסח גם על המינים בארץ כדוגמת: הטריטון, הסלמנדה, האילנית, הקרפדה, החפרית והצפרדע.

קיימים מינים נוספים אשר המדענים חוששים לעצם קיומם העתידי. החשש נובע מניתוח מחקרים ארוכי טווח בהם נצפו, לדוגמה, שינויי התנהגות. אחת הקבוצות היא הפינגווינים. מחקרים מצאו שאצל מגוון רחב של פינגווינים ומיני עופות מים אחרים, מאזור הקוטב הדרומי, השתנו מועדי עונת הקינון במהלך העשורים האחרונים. אצל הפינגווינים נמצא שעונת ההטלה מתעכבת והטלת הביצים מתבצעת במועדים מאוחרים יותר מהידוע. כמו כן, משך זמן ההתפתחות של העובר בביצה לוקח תקופת זמן ארוכה יותר. לא רק שינויים התנהגותיים נצפו, גם שינויים מורפולוגיים נצפו. אצל מינים של ציפורי שיר כדוגמת דרור הבית, בולבול ופשוש נמצא שעצם הרגל התקצרה (כנראה סימן למחסור) וכן נצפו גם שינויים לרעה במשקל המינים הללו. למרות השינויים התנהגותיים והשינויים המורפולוגיים, זעירים המדענים בקביעה שאכן זו ההשפעה הישירה והבלעדית של התחממות כדור הארץ. יתכן ושילוב של מספר גורמים ובניהם ההתחממות הם הגורמים לשינויים ההתנהגותיים.

כנראה גם בעלי כנף אחרים, נציגי מחלקת העופות, יתכן ויושפעו מההתחממות הגלובלית. אותם מיליוני עופות נודדים יתכן ויושפעו מההתחממות, לא רק העופות יושפעו גם חובבי הציפורים בישראל יתכן ויפגעו. ישראל המהווה כיום "מלון" המארח מיליוני עופות נודדים, תתכן ותרד מגדולתה. התנאים בארץ ישתנו ויהפכו מדבריים יותר, ויגרמו ל"מלון" להיות פחות "מסביר פנים" ובעיקר "מסעדה" פחות אטרקטיבית. יתכן גם, שהמינים הנודדים בגלל מחסור במזון, ישנו את דפוסי הנדידה כתוצאה מהשינוי ההתחממות והשינוי במצאי המזון.

אבל, כנראה, שלא כל המינים יכחדו או יפגעו. ישנם מינים אשר ההתחממות של כדור הארץ עושה להם רק טוב. קיימים מינים אשר ינצלו את ההתחממות וירחיבו את תחום תפוצתם ואת גודל אוכלוסייתם. כבר היום יודעים המדענים לכוון לחלק מהמינים אשר יצליחו כנראה לשרוד. ולא רק לשרוד אלא אפילו להתפשט לאזורים ובתי גידול בהם לא ניתן לצפות בהם כיום.

לדוגמא, "ידידו הטוב ביותר" של חלוצי המדינה, הלוא הוא יתוש האנופלס, נשא מחלת קדחת הביצות הידועה לשמצה או כמוכרת יותר המלריה. בעבר, היתה ידועה המחלה כשייכת בעיקר לאזורים הטרופיים, החמים, הלחים ולא לאזורים הגבוהים הקרים. באזורים אלו, המלריה גורמת מידי שנה לחצי מיליארד אנשים להדבק במחלה ולחלות, ולמוות של כשני מליון אנשים כל שנה. כיום, עקב השינויים האקלימיים בעולם, יתושי האנופלס נמצאו כבר בגובה של כ- 2,000 מעל פני הים, כמאתיים מטר פחות משיא החרמון הנמצא בארץ. לא רק האנופלס עשוי ליהנות מאותה התחממות של כדור הארץ וכל תופעותיה הנלוות. גם מגוון רחב של מזיקים לא מוכרים אחרים קדחת דנגי או קדחת הנילוס. כנראה שירחיבו את תחום התפשטותם לאזורים נרחבים אשר בעבר נמנעו מלחיות בהם.

לא רק החרקים ייהנו משינויי האקלים ומההתחממות כדור הארץ. גם מינים גדולים כנראה ייהנו מאותה התחממות. כבר כיום, יש חוקרים באנגליה, הטוענים שהגירית המצויה רק יוצאת נשכרת משינויי האקלים וההתחממות. לטענת חוקרים אלו, קיימת מגמת גידול באוכלוסיית הגיריות. לדעתם הסיבה היא התמתנותם של תנאי הסביבה בחורף האנגלי. בעבר, כאשר החורף, היה באמת חורף, והיה קר וגשום, מספר לא מבוטל של גורים פשוט לא שרד בתנאי הסביבה של החורף. אולם, כיום, כאשר החורף באנגליה כבר לא כל כך חורף (לפחות בהשוואה לאנגליה) גורים רבים יותר שורדים את החורף וכך גדלה האוכלוסייה.

השינויים במגוון המינים כתוצאה מהתחממות ישפיעו על המינים החיים גם בים ולא רק בישבשה. לדוגמה, מיני דגים ויצורים אחרים להם משמשים המים הקרים בית גידול ידחקו עקב ההתחממות המים, ומינים אחרים יתפסו את מקומם. דוגמה לשינויים בהרכב המינים של בתי גידול ימיים, ניתן כבר לראות בחופי ארצנו. אמנם לא כתוצאה מההתחממות, אבל התוצאות כנראה יהיו דומות. לדוגמה, ההגירה הלספסאנית של מינים מים (לדוגמה המדוזה החוטית נודדת) סוף לים התיכון הקיימת כיום, מלמדת את החוקרים על השינויים שיתרחשו עקב תנועת מינים בין בתי הגידול עקב השינויים בטמפרטורת המים.

לשינויים בהרכב המינים בים, השפעה מרחיקת לכת גם על כלכלת העולם. נכון להיום, כ- 30 מיליון איש בכל רחבי העולם מתפרנסים מדייג. התחממות כדור הארץ יכולה לפגוע בכל מארג המזון הימי. לצמצם את המשאבים וכתוצאה מכך, כמות הדגים תפחת עד למצב בו לא יהיו יותר דגים בים. כל אותם 30 מיליון דייגים יאלצו למצוא לעצמם פרנסה חדשה.

ההתחממות של כדור הארץ תגרום לפגיעה ביותר בעלי חיים, או פגיעה מועטה יותר בבעלי החיים, אך דבר אחד עלינו לזכור, השפעתה של התחממות כדור הארץ אינה תיעצר רק בהם. תורנו גם מתקרב....