הכתבה מתוך העיתון בשביל הארץ
הפתגם הידוע "הגודל לא קובע" נכתב כנראה גם עליה, על נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata). היא אמנם קטנה, אפילו קטנה מאוד (אורכה כ-1-2 מ"מ), אבל כמילות השיר של גידי גוב ודני סנדרסון "אלףכבאיםלאיצליחולכבות אותה...", או לפחות למגר את התפשטותה בעולם ולאחרונה גם בארץ.

למרות מימדיה הקטנים הארגון הבינלאומי לשמירת הטבע (IUCN) הגדיר את נמלת האש הקטנה כאחד ממאה מיני פולשים הגרועים ביותר בעולם (היא אחת מבין חמש נמלים אחרות ברשימת המאה). ניתן לשער בסבירות גבוהה שהניסיונות לעצור את התפשטותה של נמלה זו יהיה ארוך, כואב (אפילו מאוד), יקר וספק אם תוצאות הניסויים יניבו תשואות חיוביות, אלא אם כן תעשה פעולה כוללת רב תחומית ומהירה בנושא.

לא סתם, אזכור השם נמלת האש מעלה זיכרונות ללא מעט אנשים. לכל מי שהשם נמלת האש לא נשמע מוכר, מוזמן לחזור ולקרוא את תיאוריו של יוסי גינסברג בספרו "חזרה מטואיצ'י". בספרו הוא מתאר את מסעותיו בדרום אמריקה ובין היתר את מעלליהן של נמלים אלו. לצערנו הרב, לתושבי ישראל אין צורך יותר לנסוע לדרום אמריקה על מנת לפגוש נמלים אלו, או לחוות את עקיצותיהן הכואבות. כיום (נכון ל 23.2.2006), גם תושבי עמק הירדן הכוללים את הישובים אפיקים, בית זרע, כנרת (מושבה וקבוצה), אשדות יעקב מאוחד, מנחמיה, שער הגולן, יבנאל "זוכים" לביקורה של נמלה זו. וכנראה, שזה רק עניין של זמן עד שכולנו נחווה את מעלליה של נמלה.

זיהוייה של נמלת האש הקטנה בארצנו הוא תודות לצוות חוקרים מהמחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב הכולל את מרב וונשק (העושה את עבודת הדוקטורט שלה על נמלים פולשות) בהנחיית , פרופ' אברהם חפץ ופרופ' תמר דיין. עבודתם נעשתה בעקבות שיתוף פעולה בין ד"ר צבי קליין, מהשירותים להגנת הצומח במכון וולקני, אשר קיבל מספר פרטים מתושבי אפיקים. הדוגמאות הועברו לד"ר ארמין יונסקו-הירש מהמוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, אשר זיהה אותם לראשונה בארץ.

מחקרם הראשוני של צוות החוקרים המבוסס על סקר שטח העלה תוצאות מדאיגות הדומות לתוצאות ממחקרים אחרים בעולם אשר בדקו את השפעת פלישתם של נמלת האש הקטנה. תוצאות אלו ממחישות את צרותינו העתידיות ממין זה. לדברי מירב וונשק בסביבות הקיבוצים בית זרע ואפיקים ניתן למצוא כיום בעיקר קנים של נמלה זו, בעוד שבמצב טבעי רגיל ניתן היה לצפות לעשרה עד 15 מיני נמלים אחרים באותו גודל שטח שנבדק. התנהגותה האגרסיבית היא אחד הגורמים (יכולים להיות גם אחרים) לדחיקה והיעלמות של מיני נמלים אחרות מאותם בתי גידול בהם נמצאת נמלת האש הקטנה. התנהגותם האגרסיבית נותנת ביטוי גם ביכולתם לתקוף ולשדוד מזון ממיני נמלים אחרות.

בנוסף, למין קטן זה, השפעה שלילית נרחבת על המגוון הביולוגי. לא רק מיני נמלים נפגעות מהתפשטותה של נמלת האש הקטנה. גם מגוון רחב של מינים אחרים נפגעים. הפגיעה היא במגוון דרכים והסיבות לכך רבות. חלקם של הנפגעים הם כתוצאה של יחסי טורף – נטרף. מזונם המגוון וגמישותם ההתנהגותית של העדפת מזון מקנה להם יתרון רב ויכולת התאמה למגוון רחב של בתי גידול. הן ניזונות מחסרי חוליות, זרעים, חומר צמחי אחר. פגיעה שונה בצמחים היא תולדה של מוטואליזם (סימביוזה מסוג הדדיות) בין הנמלים לבין נציגים של אחידי הכנף (הכוללים בין היתר את הציקדות והכנימות). הנמלים ניזונות מההפרשות המתוקות של האורגניזמים (טל דבש) ומקבלות מזון עשיר בסוכר ואחידי הכנף זוכים להגנה מהנמלים ולכן יכולים להתרבות. פגיעה אחרת היא הדוגמה של צבי הים בגלפגוס, שכנראה צמצום אוכלוסייתם נזקפת לחובתם של נמלים אלו הטורפות את הצבונים הצעירים הבוקעים מהביצים. בנוסף, הנמלים פוגעות בכושר הראייה של הפרטים הבוגרים. לטענת מספר רב של חוקרים נמלת האש הקטנה היא הפולש האגרסיבי ביותר שהובא לאיי גלפגוס מאז ומעולם. גם יונקים נפגעים מנוכחותן של הנמלים. מניחים שקיים קשר בין מחלות עיניים של חוליתניים (בעיקר כלבים וחתולים) לבין נוכחותה של נמלת האש הקטנה. הפגיעה בעיני היונקים יכולה להגיע עד למצב של עיוורון. את "נחת זרוען" של נמלת האש הקטנה מרגיש גם האדם הסובל מהתפשטותה של נמלה זו. ראשית, עקיצותיה של נמלה זו מכאיבות מאוד והשפעתן יכולה להימשך מספר שעות. לדברי בתיה רוקמן, מקיבוץ אפיקים ההרגשה לאחר עקיצתן דומה להרגשה לאחר כוויה. לדבריה כתוצאה מהעקיצה מופיע עיגול אדום בקוטר של כשלושה ס"מ אשר גורם לגירודים רבים במשך כשעתיים שלוש לאחר העקיצה. בתיה טוענת שכל ניסיונותיה למרוח מים, טלק או כל חומר אחר לא סייעו להיעלמות תחושת הכאב והגירודים. שנית, נוכחותם גורמת בדרך עקיפה לנזקי חקלאות. דרך אחת, עקב חוסר רצונם של החקלאים לעבד את חלקותיהם עקב העקיצות הרבות. דרך שניה היא פעילותה של הנמלה הגורמת לפגיעה בשרשרת המזון ובמגוון המינים המשמשים להדברה ביולוגית טבעית.

המעניין הוא שיכולת התפשטותם לבתי גידול אחרים בצורה עצמאית מוגבל ביותר. בניגוד למגוון רחב של מיני נמלים, התפשטותו של מין זה אינו מתבסס על מעוף כלולות, אלא בעיקר על ידי פיצול הקנים. מחקרים שנעשו באזורים טרופיים מלמדים שבשנים בהם תנאי הסביבה נוחים במיוחד מבחינה אקולוגית יכולות הנמלים להתפזר על שטח של עד 500 מטר מקן המקור. למרות זאת, נפוצה כיום הנמלה במגוון רחב של אתרים ידועים על פני הגלובוס. מספר לא מבוטל של מדינות בעולם (כדוגמת ישראל) "זוכות" כיום להיכלל בתחום תפוצתה של הנמלה. באיי גלפגוס ידועה הנמלה משנות ה- 20 של המאה הקודמת, בפלורידה מכירים את הנמלה כבר למעלה משמונה עשורים, לאזור הפסיפיק הגיעה הנמלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ובהוואי התנחלה הנמלה בשנת 1999. גם באזורים הטרופיים והסאב-טרופיים של אפריקה, וכן באנגליה ובקנדה ניתן כיום למצוא את הנמלה. במקומות אלה התפשטותה של הנמלה מוגבלת על פי הידוע למבנים או חממות.

התפשטותה של נמלת האש בעולם התאפשרה רק בעקבות הגדלת כיבושיו, הגברת תנועתו ופעילותו של האדם על פני הכפר הגלובלי. את נמלת האש ניתן להגדיר כ"נוסעת סמויה" הצמודה למסעותיו של האדם או לתנועתם הגלובאלית של סחורותיו. לדוגמה, העברתם של גזעי יערות הגשם הכרותים (בהם נבנה קן של נמלת האש) מדרום אמריקה למפעלי עיבוד בארה"ב יכולים להוות את אחת הסיבות למעבר לארה"ב. רכב הנוסע מדרום אמריקה לצפונה יכול גם הוא להעניק להן את ה Green Card"" המיוחל. גם תיק של תרמילאי שחזר מטיול בדרום אמריקה יכול בהחלט להיות הנשא של הנמלים לארצות שונות בעולם.

גם לישראל יתכן והגיעו הנמלים כנוסעות סמויות על אחד (או על יותר...) מבין בולי העץ שעשו דרכם למפעלי העץ בישראל מאתרים שונים בעולם. להערכתה של מרב וונשק מקורן של הנמלים הנמצאות בעמק הירדן הוא מגבון שבמערב אפריקה אשר היתה ספקית בולי עץ לקלת אפיקים וגם בה ידועה הנמלה כמין פולש.

אחת הסיבות לכישלון במיגור התפשטותן העולמית של נמלים אלו היא תכונתן לבנות את קניהם במגוון רחב של אתרים השונים מאוד באופיים אחד מרעהו. את קינן הן בונות בכל מקום. באזורים עירוניים ובאזורים כפריים, באזורים חופיים ובאזורים הרריים, בשדות חקלאיים וביערות עד, על עצים, מתחת לאבנים, מתחת לעלווה יבשה, בתוך בתים, על גגות ובקיצור בכל מקום...

הגורם הטבעי (כמעט יחידי) אשר מונע את התפשטותן של הנמלים הוא מזג האוויר. כאשר מזג האוויר סגרירי, גשום ורוחות מנשבות קיימת האטה משמעותית בקצב התפשטותן של הנמלים. לכן, בכל העולם קיימות תוכניות פעולה נרחבות אשר מטרתן לנסות ולעצור את התפשטותן של הנמלים.

בתחום תפוצתם הטבעית עיקר הבעיה מתרכזת באזורים בהם קיים ניצול יתר מסיבי של הקרקע על ידי האדם. בדרום קולומביה וברזיל קיים יחס ישר בין עיבוד חקלאי אינטנסיבי וגידול חד גוני על השטחים המעובדים כדוגמת שדות קנה סוכר או חוות הקקאו לצפיפות גבוהה של הנמלה. לדברי החוקרים, יתכן, וטיוב הקרקע החקלאית ויצירת "חקלאות נופית" תאפשר לצמצם את השפעתה של נמלת האש הקטנה על המגוון הביולוגי. באיים קטנים או בשטחים מבודדים ברחבי העולם בהם קיימת נוכחות של נמלת האש, נוקטים פעולה תקיפה הרבה יותר. באתרים אלו פשוט משמידים את הנמלים ובעיקר מנסים להשמיד את המלכות האחריות על דור ההמשך. דוגמה להצלחה של מיגור הנמלים ניתן למצוא באי מאראקאנה (Marchena) שבגלפגוס. יתכן, וגם בארץ, אזור עמק הירדן מהווה מעין "אי" בו נפוצה נמלת האש הקטנה. דוגמה לכישלון במיגור התופעה ניתן ללמוד מהניסיון הרע של חברי קבוצת כנרת. זאב מינץ מקבוצת כנרת מספר: "להערכתי הנמלים נמצאות בקיבוץ לפחות שלוש שנים ואולי אפילו יותר. אנשים רבים נעקצו ונעקצים. בעבר ניסינו למגר את התופעה בעזרת ריסוסים כימיים שונים, אבל שום דבר לא עזר. אמנם ראינו פגרים של הנמלים, אבל אחרי שבוע הכל חזר לקדמותו. כיום אנו יודעים שברגע שלא פגעת במלכה כל הריסוסים היו לשווא. בעקבות דיונים בנושא עם הגורמים ביקשו מאיתנו "להמתין בסבלנות ולסבול בשקט עד שימצא החומר למיגור התופעה".

ומה עושים בארץ? לדברי מאיר זילברמן מהשירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות "עד שלא ייודעו תוצאות הסקר המקיף שנערך על ידי מירב וונשק לא ניתן יהיה לתכן מערך תגובתי לתופעה, רק בשליש הראשון של מרץ אהיה יותר חכם לגבי דרך הפעולה שיש לנקוט". ואכן, כיום מבצעת מירב וונשק סקר מקיף בכל האזור. תוצאות ראשוניות מלמדות שהנמלים כבר יצאו מגבולות הישובים ונמצאות בשטחים פתוחים סביב הישובים וגם לגדות הירדן הן כבר הגיעו.

למרות הסקר ההכרחי והחשוב של מירב וונשק נשארו פתוחות שתי שאלות מהותיות בקשר לדרך הטיפול של הרשויות במין פולש זה אשר אודותיו ידועים בכל העולם. הראשונה, האם צריך לחכות עד תחילת מרץ, תקופה בה התנאים הסביבתיים באזור עמק הירדן יאפשרו לנמלה להרחיב את תחום תפוצתה לאזורים אחרים ונרחבים, ולא להתחיל ולנקוט פעולה אגרסיבית ומהירה למיגור מין זה מנוף ארצנו במקביל לסקר? והשניה, מדוע לא מקצים משאבים לסקרים דומים באזורים של קיבוץ משמרות, אשקלון ופתח תקוה שגם בהם פעלו מפעלי עץ, אשר יביאו עץ גם הם מגבון באותם שנים בהם יובאו בולי העץ למפעל קלת אפיקים? כמו כן, לדברי מירב וונשק " כיום, ידוע לנו כי הנמלים מועברות בארץ בתוך עציצים, עצי הסקה ושבבי עץ, ובוודאי יש דרכים נוספות. כל עוד לא מפסיקים את המעבר של סחורות אלה (כמסחר וגם באופן פרטי) התפשטות הנמלים נמשכת".

ניתן להעריך שעד שיחל לפעול הגוף הביו משרדי בו אמורות להתקבל ההחלטות האופרטיביות והקצאת המשאבים בנושא, וכן לאור הניסיון המצטבר מארצות אחרות בעולם, הביקורים בבתי החולים של תושבי עמק הירדן כתוצאה מעקיצתן, לא יהוו את אורח חייהם של תושבי עמק הירדן בלבד, אלא יהיו נחלת הכלל בארצנו.

- - - - -

הכתבה התבססה על פרסומם של "הדו"ח על מציאת נמלת האש הקטנה בישראל" ועל המסמך "נמלת האש הקטנה", שחיברו מרב וונשק, פרופ' תמר דיין ופרופ' אברהם חפץ, וכן על ראיונות שנעשו עם האנשים המוזכרים בכתבה.

תודה למירב וונשק על הערות והארות