טיולי בפפואה ניו גיני היה בטרום עידן הטלפונים הסלולריים, הטוויטר, הסקייפ וה- facebook. במהלך שיט על נהר הספיק עקצו אותי מאות ואולי אלפי יתושים. אחד מהם, ואולי יותר, נשא את חד התא שגורם למחלת המלריה הארורה. לאחר שחזרתי לאוסטרליה התפרצה המחלה בגופי. מניסיוני אני יכול לספר לכם שכל התיאורים ההיסטוריים של המתיישבים הראשונים בארץ שייבשו את הביצות וחלו במלריה - נכונים. חום גבוה, צמרמורות, הזיות, כאבים בכל הגוף ועוד. למזלי, כעבור ארבעה ימים הבראתי, יצאתי מבית החולים ומיהרתי לחפש טלפון ציבורי כדי להודיע להוריי שהכל בסדר. אמי ענתה לי ועוד לפני שהוצאתי מילה מפי, היא שאלה: "מה כבר קרה לך? אני מרגישה שקרה לך משהו". עניתי שהכל בסדר ושכלום לא קרה. והיא אמרה: "לא נכון! אני מרגישה שקרה לך משהו. יש לי חוש שישי". מה זו אותה תחושת בטן מוקדמת של אמא, מהו אותו חוש שישי שאנו האבות חסרים אותו ואיך זה שיש בכלל חוש שישי כשמלמדים אותנו שלבני אדם יש רק חמישה חושים? בסופו של דבר, נראה שבכל זאת יש לנו יותר מחמישה חושים ואחת הדוגמאות לכך היא חוש שיווי המשקל הנמצא באוזניים. ואם כך, אולי יש גם חוש שביעי, שמיני, תשיעי ועשירי?

כל אחד ודרכו

ראשית נבין מהו אותו חוש מסתורי. החוש השישי או איך שנקרא לחוש הנוסף הזה, הוא יכולת יוצאת דופן משונה בעינינו ונטולת הסבר מדעי. בעבר נחשב החוש השישי לחוש על- טבעי ויצורים שהוא התגלה אצלם נחשבו לחיות בעלות כוח מאגי ולקצתן אף סגדו. כיום אנו יודעים שבעלי חיים רבים נחנו בחוש כזה ואחת הדוגמאות לכך נמצאת לא הרחק מאיתנו אצל חברנו הטוב - הכלב. כמה פעמים הזדמן לכם ללכת עם בן זוג שמפחד מכלבים ברחוב ופתאום הופיע מולכם כלב? בן זוגכם נבהל ונרתע בעוד אתם ליטפתם את הכלב החמוד. אולם כשהוא ניסה לעשות זאת, חשף הכלב שיניים וחברכם נמלט על נפשו. מדוע זה קרה? איך ידע הכלב לזהות מי פחד ממנו ומי לא?

כדי להבין את החוש השישי של בעלי החיים, יש צורך בהבנת האומוולט שלהם. את המושג "אומוולט" (Umwelt), שפירושו בגרמנית "עצמיות", טבע יאקוב פון אקסקל (Jakob Johann von Uexküll) בתחילת המאה ה- 20. הוא טען שכל יצור רואה תמונה שונה של הסביבה. אנו בני האדם נוטים להשליך את הדרך שבה אנו תופשים וקולטים את העולם גם על שאר בעלי החיים, אך שלא בצדק. כשם שאנו תופשים את העולם בדרך ייחודית משלנו, כך כל בעל חיים אחר תופש את העולם בדרכו הייחודית. תפישת העולם מותנית בחושים, באורח החיים שלנו, בסביבה שבה אנו חיים ובגודל גופנו. למשל, כשאנו מתבוננים בעלווה של שיח מוריק, איננו מייחסים לה משמעות רבה נוסף על הנוי והחן שבה, אבל עז שתקרב לשיח תבחין בעשרות סוגי עלים: כאלה שהם בני יומיים, אחרים בני שבוע ויותר, כאלה שאינם עוד אכילים וכאלה שזהו היום האחרון שעוד אפשר לנגוס בהם. אנחנו חושבים בתוך קופסה מתוך נקודת מבט של חמישה חושים, אך לבעלי החיים יש חושים שאין אנו מכירים אותם שמאפשרים להם לקלוט עוד מידע מהסביבה. ייתכן שבכמה מהמקרים הם משתמשים באותם איברי קליטת מידע כמונו, אך הפענוח שלהם שונה ויכולת הניצולת של האיבר שונה בדברים אלו ואחרים.

מנבאים את העתיד

עשרות שנות מחקר, מאות פיתוחים, אלפי רעידות אדמה, נזקים כלכליים בסכומי עתק, מאות אלפי הרוגים ונזק סביבתי עצום - ועדיין איננו מצליחים לנבא מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה. למה ללכת רחוק? לא לנבא, להתריע אפילו 30 שניות מראש. עדויות מספרות שברעידת האדמה בטאנגשאן, סין, שהתרחשה ב- 28 ביולי 1976, שהייתה בעוצמה של 8.2 בסולר ריכטר וגבתה כ- 800 אלף הרוגים, נצפתה התנהגות מוזרה של נחשים ועכברים. התנהגות זו פוענחה רק לאחר רעידת האדמה, ולפיה החלו אלו לברוח מחוריהם כמה שניות לפני תחילתה. ויש סייסמוגרפים טובים אף יותר; ברעידת האדמה שפגעה קשות במנגואה, עיר הבירה של ניקרגואה, ב- 31 במרס 1931, נצפתה השתוללות אדירה של קופים באזור בפרק זמן של כמה שעות לפני תחילת הרעידה. גם יצורים ימיים יכולים לשמש כסייסמוגרפיים ולאו דווקא לרעידות אדמה אלא גם להתפרצות הרי געש. הר הגעש סטרומבולי שמצפון לסיציליה הוא הר געש פעיל. ידוע שתמנונים החיים דרך קבע במעמקי הים סמוך להר נודדים לפני התפרצותו.

לא בכדי בחרתי לקרוא לאותם בעלי החיים סייסמוגרפים. תחילת פעילותו הגעשית של הר געש מאופיינת ביצירת קולות בתדרים שבין 1 הרץ ל- 4 הרץ. בעלי החיים יכולים לשמוע תדרים אלו, אולם לנו אין יכולת כזו, שכן טווח שמיעתנו מתחיל בגבולו התחתון ב=30 הרץ. ואין מדובר בתגלית מרעישה של זמננו. העדויות הראשונות על "שימוש" ביצורים חיים לחיזוי רעידות אדמה ידועות כבר משנת 375 לפני הספירה. היכן? ביוון, כמובן. לפי הכתוב, נטשו נחשים, סמורים ועכברושים את מחילותיהם ואת בתיהם כמה ימים לפני שהתחוללה רעידת האדמה. נראה שהיוונים לא טעו בהבחנתם. גם בעבר הקרוב, בשנת 1920, נצפתה ריצה "משוגעת" של זאבים, נביחות חריגות של כלבים ומעופים עצבניים של דרורים עוד לפני שהתחוללה רעידת האדמה באזור Haiyuan County, Ninghsia Province שבסין.

מלבד חוש השמיעה שאנו מייחסים לבעלי חיים ולאחר שהשתכנענו שיש להם גם חוש שישי, שביעי ועוד חושים, יש הסבר נוסף לחיזוי רעידות אדמה על ידיהם. בעת רעידת אדמה נוצרים כמה גלים: חלקם, גלי P, נעים על פני השטח ומהירותם גבוהה, ובשונה מהם, גלי S עושים את דרכם ממרכז הרעש בצורה אנכית לעבר פני שטח כדור הארץ דרך כל שכבותיו. תנועתם של גלי S אטית יותר, ולכן הם מגיעים לפני השטח מאוחר יותר, ועם זאת, הם אלו שמסבים את עיקר הנזק. בעלי חיים דוגמת נחשים, שלהם יכולות לחוש בתנודות על פני הקרקע, מסוגלים לחוש בגלי P המתריעים על רעידת האדמה הרבה לפני האדם. סברה אחרת טוענת שהיצורים החיים מסוגלים לקלוט את הגלים האלקטרומגנטיים והשינויים בשדה המגנטי מרעידות האדמה - חוש המוכר ממגוון רחב של יצורים דוגמת דולפינים ועופות - ולכן הם משנים את התנהגותם.

ומה בנוגע לשינויי האקלים שמתחוללים בעולמנו? ידוע שפרות חוזות סערות קרבות ומשנות את התנהגותן. בעבר הרחוק החוואים במערב הפרוע של אמריקה חיזקו מבנים, אגרו מזון ונכנסו ל"כוננות ספיגה" לאחר שראו שינוי בהתנהגות פרותיהם. חקלאי פרופרנס הצרפתים טוענים שמשטר השקיית שדותיהם תלוי בקרקור האילניות - כשאלה מתחילות לקרקר, סימן שגשם מתקרב. גם לדבורים יש יכולת לחזות את מזג האוויר הקרב ובא – על פי רוב מזג אוויר סגרירי המלווה בסערות, בברקים וברעמים. לדבורים יש רגישות לגלים האלקטרומגנטיים שהברקים יוצרים, שמתפשטים על פני האטמוספרה. בשעה זו מתעוררת אצלן התנהגות עצבנית והן חוזרות לכוורת כהתגוננות מפני הברקים הקרבים. שינויים התנהגותיים אלו יכולים לגרום לדבורים לעקוץ אחת את רעותה ואפילו להוציא זחלים מן התאים.

אם לומר את האמת, לא צריך פרות, דבורים או אילניות כדי לחזות את שינוי האקלים. גם אבא שלי מצליח לחוש בשינויי מזג האוויר. אבי, שנפצע ברגליו במלחמת העצמאות, סובל מכאבים עזים בפרקים ברגליו בעת שחל שינוי טמפרטורה בסביבה. אז מה אתם אומרים? יש חוש שישי? תקראו לו איך שתבחרו – אינטואיצה, רגישות או חושים משונים, כיום כבר אין עוררין - היצורים החיים סביבנו נחנים במגוון חושים שלנו אין ויכולים לחוש, לשמוע ולראות דברים שעבורנו הם בחזקת נעלם.